מהו אבחון פסיכודיאגנוסטי?
האבחון הפסיכודיאגנוסטי מורכב ממספר כלים אבחוניים, חלק מן הכלים האבחוניים הינם השערתיים ומתבססים על התרשמות והבנה מקצועיים, וחלקם אובייקטיבים ומבוססי מחקר.
בכל אבחון פסיכודיאגנוסטי מתבצע ראיון קליני עם הנבדק, או עם הוריו (במקרה שמדובר בילד). במסגרת הראיון הקליני נאספת אנמנזה, מידע אודות תולדות הקשיים הפסיכולוגים, וכן כיצד הקשיים מתבטאים היום.
תהליך האבחון כולל מבחן אינטיליגנציה כדי להעריך יכולות קוגניטיביות ואת מבחן בנדר להערכת מיומנויות גרפו מוטוריות, מבחנים אלו מספקים תובנות ממוקדות לגבי יכולותיו של הנבדק. התהליך כולל גם מבחנים השלכתיים כמו מבחן ציורים, מבחן רורשאך ומבחן TAT, המתאפיינים בעמימות, ומזמינים את ביטוי עולמו הפנימי של הנבדק בתגובות או ביצוע מטלות. במידת הצורך נעשה שימוש בשאלוני דיווח עצמי המסייעים בהערכת קשיים פסיכולוגיים, הפרעות נפשיות ואובדנות.
אבחון פסיכודיאגנוסטי מאפשר לדייק את מוקד הקשיים הרגשיים של המטופל וכן להתאים את הטיפול הרלוונטי ביותר לצרכיו ולהמליץ על מסגרת טיפולית מתאימה עבורו.
במפגש המשוב מתקיים דיאלוג פתוח עם המאובחן או משפחתו ביחס לממצאים, במטרה להנגיש את ממצאי האבחון ולענות על השאלות המעסיקות את המאובחן ומשפחתו.